מוצא – עוד בימי הביניים, במשך כ – 600 שנה, הבולדוג שימש לגירוי וללחימה בשוורים. הייתה סברה שגירוי השוורים לפני השחיטה תגרום לריכוך הבשר. לצורך כך היו משסים כלב בפר כבול או מותש. נוהג זה הפך ל"ספורט" פופולארי שמשך קהל רב. מבנהו של הבולדוג, שפותח מגזע המסטיף, הפך אותו מתאים במיוחד לתפקיד: קצר רגליים, פראי, ובעל לסתות חזקות. פניו הקצרות הועילו גם כן, בזכותם יכול היה לנשוך את אפו של השור ברגע שזה הוריד את ראשו כדי לנגוח בכלב. הבולדוג לא היה מרפה גם כאשר השור היה מרים אותו לאוויר, ולעיתים גם היה נפצע בצורה קשה. בשנת – 1835 הוצאה ההתגרות בפרים אל מחוץ לחוק. מאז נעלם כושר הלחימה של הבולדוג והודגשו מבנה גופו ופניו המכווצים.
אופי – למרות מראהו המאיים, הגזע נחשב לבין העדינים בגזעים. עדיין, יניס כל פורץ שיכנס לתחומו. ידוע באומץ ליבו ויכולות השמירה המצוינות שלו. ככזה חייב (למען הסדר הטוב בבית ולמען אושרו הוא ככלב), לדעת את מקומו בלהקה המשפחתית שכן אינסטינקט זה יועבר לשמירה על חפצים, כלי האוכל, צעצועים, מזון וכו'. מפגין חיבה ותלוי בבעליו. נאמן, עדין ואמין מאוד בחברת ילדים. לעומת זאת בלתי צפוי ביחסו לבעלי חיים ויש להיזהר בבואו במגע עם חיות מחמד אחרות. עשוי להיות עקשן ואינו מוותר בקלות. כלב של אנשים! מחפש תשומת לב כל הזמן והרבה מאוד מאושרו של הכלב תלוי בתשומת הלב הניתנת לו. בצעירותם מלאי אנרגיה שמתמתנת בבגרותם. נוחר בקולי קולות וחלקם מרייר באופן תמידי…..
כלב משעשע. מתאים היטב לדירה רצוי ללא מדרגות (הוא שונא מדרגות). מסור לבעליו ובתמורה דורש מסירות ותשומת לב מרבית ממנו. רגישים ביותר במזג אויר קר. מועד להיפגע ממכות חום במזג אוויר חם, בחדרים חמים או במכוניות. מכת חום הינה בבחינת סכנת חיים לכלב!.
גובה – כ – 35 ס"מ.
משקל – כ – 25 ק"ג.
צבע – חום בהיר ומנומר, עם/או בלי מסכה/ זרבוביות שחורות.
טיפול – הברשה מדי פעם והברקה של הפרווה. יש לנקות את קמטי הפנים ולייבשם פעמיים ביום.
תוחלת חיים – 7 – 9 שנים.
בריאות – לבולדוג מספר בעיות רפואיות המאפיינות את הגזע. אולם, אין הכרח שהן יופיעו בכלב המסוים אותו בחרת לגדל. למידע מפורט על נקודות חולשה אלו, נא להתקשר למרפאה ולווטרינר המטפל.
