בריטי קצר השיער

למרות שהתיעוד בכתב של החתול קצר-השיער הבריטי החל רק בתחילת המאה העשרים, הגזע כבר קיים מאות שנים ומקורו בחתולים המבויתים שחיו ברומא העתיקה. החתולים הראשונים הגיעו לבריטניה עם פלישת החיילים הרומאים והם מתוארים בתגליפים וציורים. כאשר נפלה רומא ונפסק המסחר עם בריטניה, החתולים באי הבריטי התרבו במסגרת מאגר גנים מוגבל, והתוצאה הייתה חתולים עם מאפיינים ייחודיים. במהלך המאה ה-18 בזמן שהגיעו לבריטניה חתולים אקזוטיים מהמזרח, שגשגה בבריטניה ההתעניינות בחתולים גזעיים.

הדבר עורר מגדלים פטריוטיים אשר החליטו להפוך את קצר-השיער המקומי לגזע בפני עצמו. עם התפתחות גזעי חתולים חדשים, ההתעניינות בקצר-השיער הבריטי פחתה, ובזמן מלחמת העולם השנייה הגזע היה בסכנת הכחדה. לאחר המלחמה ההתעניינות המחודשת בגזע עודדה מגדלים בריטיים לבצע שיפורים, וכך על ידי זיווגים עם חתולים פרסיים, הגזע קיבל את מראהו העגול והחסון, המוכר כיום. בשנת 1980 לאחר דיונים רבים החליטה אגודת החתולים הגדולה באמריקה להכיר בקצר-השיער הבריטי. כיום ישנם הבדלים בהגדרות הגזע בין אנגליה לארצות הברית.

מבנה הפנים והגוף עגול וגוצי. הלחיים מלאות, מעוטרות בחיוך המזכיר את החתול מאליס בארץ הפלאות. זהו גזע חזק ובריא. משקל הנקבה הוא בן 5-7 קילו ומשקל הזכר הוא 5-10 קילו. בארץ החתול הבריטי מוכר בעיקר כחתול בעל פרווה כחולה, אם כי ישנם צבעים רבים המוכרים בגזע. לרוב צבע העיניים יהיה צבע נחושת-כתום. הפרווה קצרה ומאופיינת נשירה עונתית. העור נוטה לשמנוניות ולכן אמבט תקופתי עם שמפו מתאים יעזור לשמור על הפרווה. כדאי להרגיל אותם מגיל צעיר על ידי משחק במים לנוכחות במים. זהו חתול גרגרן שאוהב לאכול ולכן חשוב לשמור על דיאטה נכונה ולא להפריז במתן אוכל וחטיפים או נשנושים למיניהם. ההריון של הנקבה נמשך לרוב יותר מהממוצע (65 יום).

הבריטי קצר השיער טוב מזג, רגוע, חברותי ונבון מאוד. יהפוך למסור ונאמן לאחר שיתגבר על החשדנות הראשונית. טוב עם ילדים, מבוגרים וחיות אחרות, בדרך כלל לא דורש תשומת לב מתמדת מבעליהם. הוא יסתובב עמכם בבית וירצה לשבת לידכם (אבל לא עליכם) על הספה . לא מדובר בחתול פעיל מאוד, הוא לא אוהב לקפוץ ממקומות גבוהים, אך יש לו שעות של פעלתנות ושובבות שבה הוא ירוץ הלוך וחזור בבית או ישחק עם צעצועים.

זהו גזע עמיד, עם מעט מחלות תורשתיות:
  1. כליה פוליציסטית (Polycyctic kidney disease) – מחלה תורשתית בה מתפתחות ציסטות רבות בשתי הכליות. הציסטות פוגעות בתפקודי הכליה ולכשל כליה לבסוף. קצב הגדילה של הציסטות והתקדמות המחלה לא ניתנות לחיזוי. במקרים קשים מופיעים סימנים קליניים כבר בגיל 2-3 שנים, אך לרוב הסימנים מופיעים בגיל מבוגר מאוד. ירידה בתפקוד הכליה מלווה בשתיה מרובה ובהשתנה רבה, שינויים בפרווה, בתאבון, הקאות וירידה במשקל. האבחון נעשה על ידי אולטראסאונד בטן ובדיקת דם ושתן להערכת תפקודי הכליה. הטיפול הוא סימפטומטי.
  2. גבישים בדרכי השתן – הצטברות של מלחים וחלבונים שבתנאי חומציות ומליחות מתאימים יוצרים גבישים מיקרוסקופיים או אבנים בשתן. סוג הגביש הנפוץ יותר בקרב חתול זה הוא גביש מסוג Calcium oxalate. הגבישים (קריסטלים) נוצרים בשתן חומצי גם בהעדר דלקת או בעיה אחרת בדרכי השתן. לרוב הגבישים נוצרים בשלפוחית השתן. הגבישים שהצטברו גורמים לגירוי הדופן הפנימית של דרכי השתן, ויכולים לגרום לחסימה של זרימת השתן. הסימן הראשון לבעיה בדרכי השתן הוא השתנה מחוץ לארגז או שהיה ממשוכת בארגז מלווה ביללות. סימנים נוספים כוללים עליה בתכיפות מתן השתן וירידה בכמות השתן (רק כמה טיפות כל פעם), שתייה מרובה, ירידה בתאבון וברמת הפעילות. חסימה של דרכי השתן גורמת להצטברות של שתנן, אשלגן ומולקולות אחרות בדם, מצב שהו מסכן חיים! בכל מקרה של סימנים לבעיות בדרכי השתן גשו לווטרינר לבדיקה!!
     
יום א' 
9.00-12.30 | 16.00-21.00

ימים ב'-ה' 
9.00-12.30 | 16.00-19.00


יום ו' וערבי חג
9.00-14.00
 
איך מגיעים אלינו:
כתובת: רחוב חניתה, 23 נו"ש, חיפה
 

שעות פתיחה
לקביעת תור
072-33-80-152

למוקד חירום ייעוץ
טלפוני - 24/7
0524-739-482


דוא"ל
avlevanon@gmail.com


איך מגיעים אלינו

צוות המרפאה לשירותכם. נשמח לייעץ או בכל נושא אחר


מלאו פרטיכם ונחזור בהקדם