היפדיספלזיה, DEGENERATIVE JOINT DISEASE, מחלה הפוגעת במפרק האגן וגורמת לכלב לכאב רב…
היפדיספלזיה, DEGENERATIVE JOINT DISEASE, מחלה הפוגעת במפרק האגן וגורמת לכלב לכאב רב, לצליעה על הרגליים האחוריות, לקשיים בקימה וישיבה (וההפך), ולקשיים במאמץ,כמו עלייה במדרגות, או במאמץ הכרוך בפעילות גופנית ממושכת. היפדיספלזיה היא בעיקרה מחלה גנטית ולתורשה יש מרכיב חשוב ביותר בהמצאות והתפתחות המחלה. לכן, גידול וזיווג מתאים הינם חשובים ביותר. כמו כן, ברוב המקרים, המחלה נוטה להחמיר עם הזמן.
בנוסף, למרות העובדה שמזון ופעילות גופנית יכולים להשפיע על הופעת הסימפטומים הקליניים ובמקרים מסוימים אף יכולים למנוע את הופעתם, היפדיספלזיה הינה עדיין מחלה שבעיקרה היא גנטית. לכן, תכנון קפדני ונבון של הזיווג הינו הדרך היחידה בה המגדל או אתה, בעל הכלב, יכולים לצמצם את שיעור המחלה ותפוצתה. תכנון שכזה ימנע סבל מיותר הן לך, בעל הכלב, וכמובן לכלב עצמו.
גורמים המשפיעים לרעה על התפתחותה של המחלה: השמנת יתר, גדילה בקצב מהיר מדי, שכיבה בפישוק רגליים על הבטן, מזון לא מתאים ועוד.
המחלה פוגעת בעיקר בגזעים הגדולים כמו: כלבי הרועים(בלגי וגרמני), לברדור, גולדן רטריבר וכו'. הגזעים הבינוניים עשויים לסבול מהמחלה אך בשכיחות נמוכה יותר והגזעים הקטנים כמעט ולא סובלים ממנה. כלבי הרוח כמו הגרייהאונד והסאלוקי, לא סובלים כלל מהמחלה.
במצבים בהם הכלב מוגבל ביותר, עד כדי שלא מתנועע בכלל, או אינו מגיב לטיפול תרופתי וכתוצאה מכל הנ"ל סובל מכאבים, יש להתייעץ עם הווטרינר המטפל ולשקול ניתוח השתלת מפרק ירך חדש לכלב.
חשוב – אין לזווג בין כלבים אשר בצילומי הרנטגן שלהם נמצאה בעיית אגן.
ביטוי המחלה:
1. הביטוי האקוטי/החריף – צליעה קשה המלווה בכאב רב במפרק האגן וכבר בגיל צעיר של חצי שנה/ שנה. המעבר ממצב של ישיבה/שכיבה לעמידה וההפך, גורם לכלב לכאב רב ביותר.
2. הביטוי הכרוני – התפתחות המחלה הינה איטית וממושכת וקשורה לתנאי הגידול של הכלב ולגילו. סימני הצליעה בדרך כלל לא מופיעים בגיל צעיר אך הכלב הולך מוזר: שתי הרגלים האחוריות, שאמורות לזוז זו אחר זו, נעות יחד, הליכה המזכירה "ריצת ארנבת".
גורמים המשפיעים לרעה על התפתחותה של המחלה: השמנת יתר, גדילה בקצב מהיר מדי, שכיבה בפישוק רגליים על הבטן, מזון לא מתאים ועוד.
טיפול ומניעה:
1).תוספת של גלוקוזאמין (באבקה או בכדורים) עוזרת לשמור על הסחוס אלסטי וגמיש, יכול גם להקל על הכאבים ולעיתים גם לשמור על הסחוס העוטף את המפרק מפני החמרה.
2).חשוב ביותר לשמור על משקל הגורים ולמנוע עליה מיותרת במשקל. ההמלצה תקפה במיוחד בגזעים הנוטים להשמנת יתר כמו גזעי הלברדור והגולדן.
3).מומלץ ביותר להימנע מהרבעה של כלבים הסובלים מהמחלה ואין לזווג בין כלבים אשר בצילומי הרנטגן שלהם נמצאה בעיית אגן.
4).הדעות לגבי תוספות סידן חלוקות ביותר! הדעה הרווחת היום הינה שתוספת סידן בגיל צעיר לא רק שלא עוזרת במניעת המחלה אלא אפילו גורמת לזירוז הופעתה. מומלץ להישמר ממתן תוספת סידן ולעשות זאת רק בהמלצת ובפיקוח של הרופא הווטרינר.
5).ויטמין C – ווטרינרים רבים טוענים שוויטמין Cיכול לעזור בטיפול בהיפדיספלזיה, אך המידע על יכולתו להקל את חומרת הסימנים והכאב מועט.
6).נטילת כדורים נוגדי דלקת. (רק על פי מרשם מהווטרינר המטפל ובהמלצתו!).
