משמעות המושג "טיפוח כלבים גזעיים" הינו עידוד של תכונות תורשתיות שנבחרו לפי רצונותיהם של בני-אדם. אולם, אותן תכונות בדיוק עלולות להוות גם מקור לפגמים בריאותיים רבים. בנוסף, עצם הגבלת אוכלוסיית הגזע להורים מעטים, תעודד מחלות תורשתיות חמורות הנפוצות ברוב הגזעים ה"טהורים".
פגמים ומחלות תורשתיות ידועות היטב למגדלי הכלבים. עם זאת לא תמיד קל לגלות פגמים אלו. קיימות בעיות תורשתיות אותן לא ניתן לראות או לאבחן רק בהגיע הכלב לשלב בו הוא ניתן לזיווג. התוצאה המצערת היא שבשלב זה כנראה שהכלב כבר זווג וכמה פעמים, וסביר להניח שאם בכלב הייתה מחלה תורשתית, צאצאיו ייולדו עם אותה הבעיה.
גנים פגומים שלא נראים חיצונית בכלב, או גנים המקושרים לבעיות התנהגות כמו Rage Syndrom שעשוי לתקוף קוקר ספניאל בגיל מבוגר, קשים יותר לאיתור. הבעיה זהה בגנים פגומים אחרים, לאו דווקא אלו הקשורים לבעיות התנהגות, אשר מופיעים בכלב רק בהתבגרותו.
ריבוי המוני ולא מבוקר, ודרישה רבה לכלבים מגזעים מסוימים, גרמו לריבוי בעיות תורשתיות!. כלבים הנושאים גן פגום או כלבים שידוע כי הם לוקים במחלה תורשתית, הורי הכלבים האלו (נשאי המחלה) ואחיהם ואחיותיהם (חשד לנשאות של המחלה) לא מומלצים לזיווג.
אולם, קיימת גם שורה ארוכה ביותר של פגמים תורשתיים שאיננה "תאונה" כתוצאה מזיווגי קרובים, אלא היא תוצאה של מבנה שפותח בכלבים במתכוון, כתכונות טיפוסיות של הגזע.
למשל, רשימה חלקית בהחלט:
*גזעים גדולים – דיספלזיה של האגן הגורמת להתפתחות דלקת פרקים, צליעה, ובמקרים קשים יותר אף לאובדן התפקוד ברגליים.
*גזעים בעלי ראש פחוס – (בולדוג, פאג, פקינז) – בעיות נשימה.
*גזעים בעלי ראש גדול ביחס לגוף – (בולדוג, צ'יוואווה) – קשיים בלידה, המביאים לכך שלידות רבות אינן מתאפשרות ללא ניתוח קיסרי.
*גזעים עם אוזניים שמוטות – (קוקר ספאנייל, להאסה אפסו) – רגישות לדלקות באוזניים.
*גזעים ארוכי שיער – (מלטזי, יורקשייר טרייר, שי טסו) – הפרווה הארוכה אינה נחשבת כמחלה תורשתית, אולם ללא טיפוח הפרווה ולעתים באופן יומיומי, הכלב יסבול מקשרים ומזיהומים. " (מאמר זה נלקח מתוך אתר אנונימוס).
לקריאת המאמר המלא באתר אנונימוס: http://anonymous.org.il/dogs1.htm
המלצת המרכז הוטרינרי ד"ר לבנון
1) בדוק את שני ההורים של הכלב הגזעי אותו אתם מעוניינים לרכוש ובמיוחד אם אתם עומדים לרכוש גור כלבים. 2) למדו את הגזע אותו ברצונכם לגדל, שאלו את הווטרינר שלכם על מחלות תורשתיות העשויות לתקוף את הגור שלכם וכיצד ניתן יהיה לטפל בהן. 3) בסוף התהליך ולאחר שלמדת דברים אלו, בחר מגדל מקצועי, אחראי וידוע ודרוש ממנו הוכחה/אישור כי הכלב עבר בדיקות לאיתור ו/או שלילת פגמים. רצוי שהאישור יהיה של רופא ווטרינר מוסמך על ידי מועדון הגזע אותו בחרת לגדל, אשר ישלול את קיום המחלה הן בהורי הכלב והן בגור/כלב שלך.
במידה ובכל זאת החלטתם לרכוש/לאמץ גור עם בעיה תורשתית או כלב גזעי אשר אין לכם מידע בכל הנוגע לעברו, מומלץ ביותר לסרס/לעקר ובכך למנוע סיכון להעברה של מחלה זו או אחרת.
