קושינג היא מחלה הורמונאלית נפוצה יחסית בכלבים ונדירה בחתולים. המחלה נגרמת בגלל רמה גבוהה של קורטיזול בגוף, הורמון המופרש מבלוטות האדרנל (בלוטות יותרת הכליה).
סימנים קליניים:
המחלה איטית, והסימנים הקליניים קשורים לרמות העודפות של קורטיזול בדם: שתיה והשתנה מוגברים, עליה בתאבון, חולשת שרירים , בטן שמוטה ורחבה, הלחתה מרובה ותשישות, עור דק התקרחויות ופצעים, דיכוי מערכת החיסון ועיכוב בהחלמת פצעים.
יתכנו סיבוכים רפואיים: יתר לחץ דם, סכרת, דלקות בדרכי השתן, קרישתיות יתר וסימנים עצביים.
כלבים בסיכון:
כלבים בגיל 7-17 יותר בנקבות.
גורמי המחלה:
- גידול בבלוטת ההיפופיזה שבמוח (לרוב שפיר). זהו המצב ב-80-85% מהחיות המאובחנות.
- גידול בבלוטת האדרנל המפריש קורטיזול באופן אוטונומי. זהו מצב פחות שכיח וקיים ב-15-20% מהחיות.
- טיפול בסטרואידים במינון גבוה לאורך זמן. זהו מצב הפיך.
בשלב ראשון תתבצע בדיקה פיסיקאלית, ספירת דם (יתכנו שינויים בתאים הלבנים), ביוכמיה (יתכנו שינויים באנזימי כבד, כולסטרול, טריגליצרידים, גלוקוז) ובדיקת שתן (ריכוזיות נמוכה ולעיתים עליה בסוכר). בהתאם לממצאים יוחלט אם להמשיך לשלב הבא – מבחנים ספציפיים לשלילה או אישוש המחלה:
- יחס קורטיזול: קריאטינין בשתן זה מבחן השלילה של קושינג. אם התוצאה נורמלית-אין קושינג ואם גבוהה-נדרשים מבחנים נוספים.
- ACTH stimulation test בודק את תגובת האדרנל למתן ACTH חיצוני. כלב עם קושינג יעלה את ייצור הקורטיזול יותר מאשר כלב נורמלי.
- Low Dose Dexamethasone Suppression Test בודק את רמת ייצור הקורטיזול בתגובה להזרקת סטרואידים. בכלב נורמלי בניגוד לכלב עם קושינג, ייצור הקורטיזול יפחת.
טיפול:
כאשר הגורם למחלה הוא גידול בבלוטת האדרנל ולא התגלו גרורות, ניתן להסירו בניתוח. הניתוח מסובך ובעל סיכונים לכן אפשר ומומלץ טיפול תרופתי שמשמש גם כאשר הגורם למחלה הוא גידול בהיפופיזה שבמוח. קיימות מספר תרופות אפשריות (Trilostan, Lysodern, Ketoconazole) כשהמומלצת היא Trilostan- המונעת את ייצור הקורטיזול.
ברוב המקרים יש לתרופה תגובה מצוינת המתבטאת באיכות חיים טובה.
סטפי
כלבת אמסטף מעוקרת בת 12, מחוסנת ובריאה בדרך כלל. בחודשים האחרונים שותה ומשתינה הרבה ובבית מוצאים שלוליות שתן.
הבטן התרחבה ועל העור הופיעו קרחות ופצעים ללא גרד.
מתנשמת בכבדות ומתקשה בהליכה ועליה במדרגות.
בבדיקה כלבה רזהרזה עם בטן נפוחה ורחבה.
קרחות בעור וזיהום שטחי.
לקויות העור נבדקו ונמצא כי לא נגרמו בגלל טפילים או פטריות.
בבדיקות דם היתה עליה באנזימי כבד.
שתן דליל ולא מרוכז.
מראה הכלבה והבדיקה הפיסיקלית העלו חשד לקושינג.
במבחן ACTH stimulation test נמצא שסטפי חיובית לקושינג.
אחרי טיפול בטרילוסטן ובתוך ימים מספר, חל שינוי משמעותי בכמויות המים שסטפי שותה והיא אף הפסיקה להשתין בבית.
סטפי מתחזקת מיום ליום.
בהמשך החלימו גם בעיות העור מהן סבלה ואיכות חייה וחיי הבעלים שאיתה השתפרו לאין ערוך.
