לימפומה בחתול

סוגים נפוצים של סרטן בחתולים

התערבות וטרינרית במקרי סרטן אצל חתולים היא קריטית ויש חשיבות גדולה להתחלתה מוקדם ככל האפשר.

ההתערבות המוקדמת חשובה לא רק בהיבט של הגדלת סיכויי הריפוי וההחלמה של החתול (למרבה הצער, לא לכל גידול סרטני אצל חתולים יש פרוגנוזה טובה), אלא גם בהיבט של ההזדמנות לספק לו את איכות החיים הטובה ביותר למשך הזמן הארוך ביותר האפשרי, ולמנוע ממנו סבל מיותר.

לכן, חשוב שכל אדם שמטפל בחתול יהיה מודע לנושא וילמד לזהות את התסמינים שצריכים להדליק אצלו נורה אדומה ולהחיש אותו עם החתול אל הווטרינר.

מאמר זה סוקר את סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בחתולים, בדגש על לימפומה. מידע נוסף על סרטן בחתולים ניתן לקרוא כאן.

סרטן לימפומה בחתולים

לימפומה היא סוג הסרטן השכיח ביותר המאובחן בחתולים, בפער ניכר בהשוואה לסוגי סרטן אחרים. זהו סרטן של תאים במערכת הלימפה, אשר פוגע בעקיפין במערכות גוף רבות.

המערכת הלימפתית היא רשת מורכבת שמעבירה תאים של מערכת החיסון לכל גוף החתול ועוזרת לסלק פתוגנים ומפגעים. האיברים העיקריים המשתתפים במערכת הלימפה הם מח העצם, בלוטת התימוס, הטחול וקשרי לימפה הפזורים באתרים שונים בגוף (צוואר, בתי שחי רגליים). רקמה לימפתית קיימת גם במערכת העיכול.

בין האיברים זורם נוזל לימפתי המכיל חמצן, רכיבים תזונתיים, שומן ורכיבים אחרים, והוא מסייע בסילוק שאריות תאים מתים, וירוסים, חיידקים ושאר גורמים מזהמים.

סרטן לימפומה תסמינים וגורמי סיכון

לימפומה מאובחנת בעיקר אצל חתולים בוגרים, בני 10-12 שנים ובמקרים רבים היא מתפתחת במעי הדק. קיים גורם סיכון מובהק אחד והוא וירוס Feline Leukemia Virus (FeLV), המועבר דרך רוק ונוזלי גוף של החתול. בחתולי חוץ וחתולי רחוב, קיימת הדבקה נרחבת ולכן חתולים אלה נוטים לפתח לימפומה בגילאים צעירים בהרבה.

התסמינים העיקריים של המחלה הם:

• תאבון ירוד
• ירידה במשקל
• הקאות
• שלשולים
• נטייה להידבק במחלות ללא הרף
• נטייה למחלות נשימה ולדלקות עיניים

האבחון במרפאה הווטרינרית מבוצע בשלוש צורות:

• בדיקה פיזית בה נבחנים קשרי הלימפה ההיקפיים שניתנים למישוש ולהערכה באופן ידני וכן מישוש בטני לזיהוי גידולים בטניים.
• בדיקות דם לזיהוי נוגדנים לווירוס FeLV וספירת דם.
• לקיחת דגימה מקשר הלימפה, ובחינתה תחת מיקרוסקופ על מנת לזהות אם אכן מדובר בלימפומה.

אפשרויות הטיפול והן מותאמות לפי גודל הגידול, המיקום שלו, ומספר הבלוטות המעורבות. הטיפול יכול להיות כירורגי, כימותרפי, או משולב.

סוגי סרטן אחרים האופייניים לחתולים

סוגי הסרטן המפורטים להלן נראים אצל חתולים בתדירות נמוכה באופן משמעותי בהשוואה ללימפומה, אך הם עדיין נפוצים בהשוואה לסוגי סרטן אחרים.

• סרקומה של רקמות רכות –
  מונח המתאר קבוצה גדולה של גידולים המופיעים ברקמות החיבור, השרירים או העצבים של החתול: פיברוסרקומה (Fibrosarcoma), ליומיוסרקומה (Leiomyosarcoma), ליפוסרקומה (Liposarcoma), נוירופיברוסרקומה (neurofibrosarcoma) וגידולים נוספים.
  לרוב, גידולים אלו נמצאים על החזה, הגב, צדי הגוף, הרגליים ואזור הפנים של החתול.
  התסמינים של גידולי סרקומה תלויים במיקום בו הם נמצאים בגוף, אך ניתן למנות כמה תסמינים עיקריים:
  גוש שניתן למשש, צליעה, הקאות, וקושי להטיל שתן.
  הטיפול הוא לרוב כירורגי, עם או ללא הקרנות.
• קרצינומה של תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma) –
  סוג אגרסיבי של סרטן, המתבטא בגידולים ממאירים שמתפתחים במהירות. הם יכולים להופיע באזורים שונים, אך ברוב המקרים נוטים להופיע בפה.
  בשל אופיו של סוג הסרטן הזה, האבחון המוקדם הוא קריטי ולכן מומלץ מאד להקפיד על שגרת בדיקות אצל הווטרינר אחת לחצי שנה, במהלכן הווטרינר יבדוק גם את פיו של החתול.

התסמינים האופייניים לסוג זה של סרטן הם: קשיי אכילה, ריח רע מהפה, ירידה במשקל, ריור יתר, דימומים מהפה, ונפיחות של הלסת העליונה או התחתונה.
בשלבי המחלה המוקדמים ניתן להסיר את הגידול בניתוח או לטפל בו באמצעות קרינה. ככל שהמחלה מתקדמת, כך אפשרויות הטיפול מצטמצמות וסיכויי ההצלחה של הטיפול פוחתים.

• סרטן העטינים –
  נוטה להתפתח בעיקר אצל חתולות שלא עברו עיקור לפני גיל שנה וכן, אצל חתולים מגזע סיאמי. הגידולים הראשוניים של סרטן זה יופיעו באזור שבין בתי השחי למפשעה, אך הם עלולים לשלוח גרורות אל בלוטות הלימפה, הריאות, הכבד הכליות, ואיברים נוספים.
  התסמינים העיקריים הם: גוש תת-עורי (אחד או יותר) סביב אזור הקיבה, רגישות, כאב, או חום מקומי באזור הפגוע.
  כמו במרבית סוגי הסרטן האחרים, צורת הטיפול בסרטן העטינים תלויה בנוכחות גרורות. אם הגידול זוהה לפני שהספיק לשלוח גרורות, ניתן לכרות את בלוטת החלב בניתוח. במקרה של גרורות, הטיפול יהיה כימותרפי.

הדרך הטובה ביותר לטפל בסרטן, היא לזהות אותו מוקדם. לכן, בכל מקרה שבו נראה כי החתול אינו מתנהג כרגיל, או מפתח תופעות כלשהן שנראות חריגות ולא היו שם קודם, עדיף לא להשתהות ולהגיע אתו לווטרינר.
חשוב לזכור גם, שכל תסמין בפני עצמו יכול להצביע על שורה ארוכה של מחלות שאינן בהכרח סרטן ורק וטרינר יוכל לעמוד על מקור הבעיה ולהתאים להן את הטיפול הנכון.

שמי דר' אברהם לבנון ובכל מקרה של חשד או סימן שאלה, אני מזמין אתכם להגיע אל המרכז הרפואי הווטרינרי בחיפה אותו הקמתי ואני מנהל, ובו פועל צוות רב מקצועי של מומחים רפואיים מעולם הווטרינריה.

לתיאום ביקור במרפאה צרו קשר:

בטלפון (משרד): 04-823-2705 | בטלפון (חירום): 0524-739-482 | בטלפון (מרפאה): 04-822-9561

באימייל: avlevanon@gmail.com | או מלאו את פרטיכם בטופס הפנייה באתר ונחזור אליכם