בעיה שכיחה, בעיקר בקרב זכרים בוגרים. החסימה נובעת מגבישים מינרלים או מצבורי חלבון שהצטברו בדרכי השתן, לרוב בשלפוחית השתן ובצינור המוביל ממנו החוצה (אורתרה). הקריסטלים והמשקע שהצטבר גורמים לגירוי הדופן הפנימית של דרכי השתן, לדלקת ולעיתים הם מתגבשים ביחד ויוצרים אבנים.
הסימנים הראשונים הם עליה בתדירות מתן השתן, אך כמות קטנה יותר בכל פעם (טיפות בודדות לפעמים), יללות תוך כדי נסיון לתת שתן, השתנה מחוץ לארגז ובמקרים קשים ירידה בתאבון, הקאות, חולשה ואף מוות. כתוצאה מהחסימה יכול להגרם נזק בלתי הפיך לכליות, להצטברות מטבוליטים ואלקטרוליטים שפוגעים בתפקוד מערכות רבות.
בכל מקרה של חולשה, דפרסיה (חתול שוכב ולא זז כמעט), הקאות חוזרות גשו מיד לוטרינר לבדיקה וקבלת טיפול, חסימה של דרכי השתן הינו מצב חירום רפואי!!!
תהליך האבחון כולל בדיקה רפואית, בדיקת דם, בדיקת שתן (הכוללת בדיקה מיקרוסקופית לזיהוי סוג הקריסטלים) ואולטרסאונד בטן.
הטיפול נעשה בהתאם לחומרת המצב:
מתן נוזלים לוריד, פתיחת החסימה והכנסת נקז זמני לצינורית השתן (אורתרה), טיפול בדלקת המשנית ובאבנים/קריסטלים שהצטברו. לרוב את האבנים שי להוציא בניתוח. את הקריסטלים (תלוי בסוג) ניתן להמיס על ידי שינוי תזונתי.
חשוב –
1. החסימה יכולה להשנות גם מספר ימים אחרי הטיפול הראשוני. הקפידו לקיים את הוראות הוטרינר לגבי תזונה, תרופות וביקורות.
2. הסיבות להיווצרות קריסטלים, אבנים, משקעי חלבון הן רבות. מחקרים רבים בעולם הראו קשר בין תזונה, רמת פעילות, מספר החתולים/חיות בבית, השמנת יתר, לחץ נפשי ולשכיחות מחלה זו.
3. אין להעניש חתול על השתנה מחוץ לארגז, לרוב זהו סימן לבעיה רפואית.
