מחלות ופגמים תורשתיים

מחלות ופגמים תורשתיים

"טיפוח כלבים גזעיים"- עידוד של תכונות תורשתיות, שנבחרו לפי רצונות בני-אדם. אולם, תכונות אלה עלולות להוות גם מקור לפגמים בריאותיים רבים. בנוסף לכך, עצם הגבלת האוכלוסייה של הגזע להורים מעטים, מעודדת מחלות תורשתיות חמורות הנפוצות ברוב הגזעים ה"טהורים".

הארגון האמריקאי "רופאים למען זכויות בעלי-חיים" (AVAR) פרסם רשימה של קרוב ל – 400 פגמים תורשתיים, אשר מופיעים ב – 166 גזעי כלבים "טהורים". בכמה מן הגזעים, כגון אברדין טרייר, האסקי אנטארקטי, צ'ינוק, פוקסהואנד אנגלי, פינצ'ר גרמני, פרעה האונד, סאלוגי (גרייהאונד ערבי) ועוד, הפגמים מעטים מאוד. אולם ברובם הגדול של הגזעים יש שפע של פגמים תורשתיים נפוצים.

דוגמאות לגזעי כלבים עם פגמים תורשתיים נפוצים:
קוקר ספאנייל אמריקאי – 69 פגמים תורשתיים ידועים, בוקסר -47, דוברמן – 56, כלב רועים גרמני – 82, גולדן רטריבר – 46, פודל מיניאטורי – 54. מדובר הן במחלות תורשתיות מובהקות התלויות בגן יחיד, כמו מחסור באנזים או בחלבון חיוני, והן במחלות מורכבות יותר ובהפרעות התנהגות קשות – תכונות התלויות במספר גנים והמושפעות בחלקן גם על-ידי תנאי הסביבה.

פגמים ומחלות תורשתיות ידועות היטב למגדלי הכלבים. עם זאת לא תמיד קל לגלות פגמים אלו.
קיימות בעיות תורשתיות אותן לא ניתן לראות או לאבחן רק בהגיע הכלב לשלב בו הוא ניתן לזיווג. התוצאה המצערת מעובדה זו היא שבשלב זה הכלב כבר זווג, וכמה פעמים, וסביר להניח שצאצאיו ייולדו עם אותה הבעיה.

איתורם של גנים פגומים ללא כל סימנים חיצוניים בכלב, או גנים המקושרים לבעיות התנהגות כמו למשל RAGE SYNDROM התוקף את הקוקר ספניאל בהגיעו לגיל מבוגר, קשה אף יותר. אותו הדין לגבי גנים פגומים, לאו דווקא אלו הקשורים לבעיות התנהגות, אשר ידוע כי מופיעים בכלב רק בהתבגרותו.

יש לזכור – ריבוי המוני ולא מבוקר, כמו גם הדרישה הרבה לכלבים מגזעים מסוימים, גרמו לריבוי בעיות תורשתיות!. כלבים הנושאים גן פגום ו/או ידוע כי לוקים במחלה שהינה תורשתית, הוריהם של כלבים אלו(נשאי המחלה) ואחיהם ואחיותיהם (חשד לנשאות של המחלה) לא מומלצים לזיווג. אולם, קיימת גם שורה ארוכה ביותר של פגמים תורשתיים קשים שאיננה "תאונה" כתוצאה מזיווגי קרובים, אלא היא חלק מהמבנה שפותח בכלבים במתכוון, כתכונות טיפוסיות של הגזע.

למשל, רשימה חלקית בהחלט:
* בגזעים הגדולים – דיספלזיה של האגן הגורמת להתפתחות דלקת פרקים, צליעה, ובמקרים קשים אף אובדן התפקוד ברגליים.
* בגזעים בעלי ראש פחוס (בולדוג, פאג, פקינז) – בעיות נשימה.
* בגזעים בעלי ראש גדול ביחס לגוף (בולדוג, צ'יוואווה) – קשיים בלידה, המביאים לכך שלידות רבות אינן מתאפשרות ללא ניתוח קיסרי.
* בגזעים עם אוזניים שמוטות (קוקר ספאנייל, להאסה אפסו) – רגישות לדלקות באוזניים.
* בגזעים ארוכי שיער (מלטזי, יורקשייר טרייר, שי טסו) – הפרווה הארוכה אינה נחשבת כמחלה תורשתית, אולם ללא טיפוח הפרווה בידי אדם, לעתים באופן יומיומי ולא תמיד מתוך הסכמה של הכלב, הכלב יסבול מקשרים ומזיהומים.

כפי שהוזכר למעלה חלק מהמחלות מופיעות בגיל מבוגר יותר. במידה והינך עומד לרכוש גור, וודא שלשני ההורים אין את הבעיות/מחלות תורשתיות אשר ניתנות לאיתור באמצעות בדיקה. למד את הגזע אותו ברצונך לגדל, שאל את הווטרינר שלך על מחלות תורשתיות העשויות לתקוף את הגור שלך וכיצד ניתן להימנע מהן או לטפל בהן. לאחר שלמדת דברים אלו, בחר מגדל מקצועי, אחראי וידוע ודרוש ממנו הוכחה לאי קיומן של אותן מחלות. רצוי שהאישור יהיה של רופא ווטרינר מוסמך על ידי מועדון הגזע אותו בחרת לגדל, אשר ישלול את קיום המחלה הן בהורי הכלב והן בגור/כלב שלך.

לסיכום: כמגדל אחראי ואוהב של הכלב שלך, בדוק את שני ההורים של הכלב הגזעי אותו אתה מעוניין לרכוש. וודא עם המגדל ודרוש הוכחות, כי עברו בדיקות לאיתור/שלילת פגמים לפני רכישת הכלב או זיווגו. מספר מחלות במספר גזעים ניתנות לגילוי לפני זיווג הכלב. במידה ובכל זאת החלטת לרכוש/לאמץ גור עם בעיה תורשתית או כלב גזעי אשר אין לך מידע בכל הנוגע לעברו, מומלץ ביותר לסרס/לעקר ובכך למנוע ריבוי המלווה בסיכון להעברה של מחלה זו או אחרת.

Share on facebook
Share on google
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest

נשמח לעמוד לרשותכם – צרו קשר ונשוב אליכם בהקדם

דילוג לתוכן