מי ש"חווה" על בשרו את לכתה לאיבוד של חיית המחמד שלו מכיר את תחושת חוסר האונים והצער – איך זה קרה? מה לעשות? למי לפנות? איפה לחפש?
עשרות רבות של כלבים וחתולים הולכים לאיבוד מדי חודש. בדלת שהושארה פתוחה לשניה, ברגע אחד של הסחת דעת וחוסר תשומת לב, בזיקוקין ביום העצמאות שהפחידו את הכלב ובעוד סיבות רבות ומשונות. בכולם הסוף דומה ועצוב – חיית המחמד האהובה נעלמה! לפניך המדריך השלם למקרה בו הכלב הלך לאיבוד. קרא בעיון את הנאמר, השתמש בעצות ובכלים שיופיעו בכתבה ובעיקר קוה לטוב. בהצלחה!
השעות הראשונות
הסיכוי הרב ביותר שלך למציאת הכלב קיים בשעות הראשונות. התחל בחיפושיך אחר הכלב ברגע בו הבחנת שהוא נעלם מטווח ראייתך. אל תבזבז זמן יקר בנסיון לשכנע את עצמך ש"הוא בטח תיכף יחזור", או "הוא מכיר את הדרך חזרה". כלב מבוהל יכול תוך שעה לעבור קילומטרים רבים בריצה. רוב הכלבים אובדים בשעת הטיול היומי. הבעלים החליט לשחרר את בכלב והכלב "החליט" לרוץ אחרי חתול, לשחק עם כלב אחר, לעקוב אחרי ריח של נקבה מיוחמת או לברוח כי נבהל מהרעש של משאית הזבל. התוצאה היא איבוד קשר עין עם הכלב. התחל את חיפושיך במקום האחרון בו ראית אותו וקרא לו בשמו או בשריקה המיוחדת שלכם. חפש ב"מעגלים" והרחב אותם. יתכן שהכלב ברח מהגינה לאחד הרחובות ואיבד את חוש הכיוון. קיימת חשיבות עליונה בחיפוש שיתבצע קרוב ככל הניתן לשעה בה נעלם הכלב מטווח ראייתך. החיפוש יכול להסתיים אחרי מספר דקות והכלב ישוב או ימצא אולם באותה מידה זו יכולה להיות הפעם האחרונה שבו תראה אותו לתקופה ארוכה, אם בכלל.
יש לזכור שלא תמיד אנשים שמוצאים כלב גם רוצים להחזיר אותו או יודעים למי להחזיר אותו. אולי המוצא אינו גנב כלבים בהגדרה אבל אתה כבר לא תמצא את כלבך היקר. מומלץ לחפש בסביבה הקרובה בעזרת קטנוע, אופניים או אפילו כלי רכב שיאפשר לך לסרוק שטח גדול ככל הניתן. שאל כל אדם באזור – שכנים, בעלי חנויות, בעלי כלבים המטיילים עם כלביהם, מנקי רחובות, דוג סיטרים, מחלקי עיתונים, משמרות בטיחות וילדים – ילדים תמיד יודעים אם יש בעל חיים חדש בשכונה והיכן ניתן למצוא אותו. אם בשלב הזה הכלב לא נמצא עבור לשלב השני.
"תפוצת נאטו"
הודע על אובדן הכלב למספר גדול ככל הניתן של אנשים וגופים. עדכן את החברים ואת השכנים ושאל אנשים כמה שיותר אנשים אם נתקלו בכלב. הכן מודעה ושלח אותה או קח אותה לגורמים הבאים:
1) מרפאות וטרינריות – אדם שמצא כלב והמעוניין להחזיר את הכלב לבעליו יודיע על כך לוטרינר מתוך הנחה שהודעות על העלמות מגיעות לוטרינרים. גם המוצא הלא כל כך ישר שמעוניין להחזיק בכלב, בד"כ ייקח אותו לוטרינר לצורך בדיקה. חשוב לידע כמה שיותר וטרינרים ומרפאות על האבידה (ולא רק מרפאות באיזור הקרוב למגוריך) ורצוי לשלוח להם מודעה בפקס כדי שיתלו על לוח המודעות שלהם.
2) עמוותות – אנשים רבים לוקחים את הכלב שמצאו לעמותה. במידה ובעמותה יש מקום, (לצערי דבר נדיר), הכלב נשאר שם. כמו כן צריך להגיע לימי האימוץ שמקיימים העמותות(בעיקר בסוף שבוע) ולשים לב, יתכן שהמוצא יגיע לשם כדי למסור אותו לאימוץ.
3) הסגרים עירוניים – הרשויות המקומיות אוספות כלבים משוטטים אל ההסגרים העירוניים. יש להגיע אל כל ההסגרים שבסביבתך. תלה מודעה על הלוח ועבור בין התאים אולי כלבך נמצא שם. חשוב לעבור מדי יום בהסגרים מאחר ובכל יום מגיעים לשם כלבים חדשים. כלב חייב להישאר בהסגר העירוני לפחות 10 ימים ואסור למסור אותו משם לשום גורם (מאמץ, עמותה, ניסויים חס וחלילה וכו') כך שלפחות בשבוע הראשון חשוב לעבור שם מדי יום.
4) כלביות עירוניות ואזוריות– ישנם לוכדים פרטיים המועסקים על ידי רשויות מקומיות. לצערי, לוכדים אלו פועלים משני צידיו של החוק ומאחר והם מקבלים תשלום לפי לכידות הם אינם בוחלים באמצעים להגדיל את הכנסתם. לוכדים אלו נוהגים לפתות כלבים לצאת מתוך החצר ואז לתפוס אותם. הם מקבלים גם תשלום יומי על החזקת הכלבים ה"משוטטים" במשך שבועיים. לכן, אין להם עניין לידע את בעלי הכלבים שהאבידה נמצאת אצלם כי הם יפסידו כסף. עבור בכלביות אלו מתא לתא כל יום בשבועיים שלאחר אובדן הכלב. לצערי, אחרי שבועיים הרשות לא משלמת יותר על החזקת הכלב ואז הוא מומת, נזרק אי שם או נמכר למעבדות ניסויים. ברר ברשות המקומית באזור מגוריך עם איזה לוכדים או כלביות פרטיות הם עובדים וגש לשם ללא דיחוי.
5) בלשי חיות – קיימים מספר אנשים וארגונים אשר מקצועם הוא לחפש חיות שהלכו לאיבוד. במסגרת עבודתם הם נמצאים בקשר יומי עם כל הכלביות, מרפאות, עמותות, הסגרים, לוכדים וכו'. אנשים אלו מתפרנסים ממציאת הכלבים ונכון שהפנייה איליהם כרוכה בתשלום, אך בד בבד יש לזכור שעבורם מציאת הכלב האובד הינו אינטרס כלכלי מובהק. לא תמיד הם מוצאים את הכלבים אבל הרבה פעמים כן, ואם מיצית את האפשרויות העצמיות בחיפושים, שווה בהחלט לפנות איליהם.
6) מודעות – בד בבד לאחר שהודעת בטלפון לכל מי שאפשר על האבידה, עברת בכלביות, בהסגרים ובמקומות שהוזכרו למעלה, תולים מודעות. הכן מודעה במספר רב ככל האפשר של עותקים וצא לדרך, מצוייד באקדח סיכות ובסרט דביק. הדבק את המודעה על לוחות מודעות עירוניות, סוכנויות דואר, בתי ספר, סופרמרקטים ומרכזים מסחריים, מתנס"ים, חנויות מזון לחיות מחמד, תחנות אוטובוס ותחנות דלק, כלביות עירוניות וכו'. שמור עותקים של המודעה ברכבך ובכל הזדמנות והצג אותה בפני אנשים. עקוב אחר מודעות חדשות במקומות בהם תלית אתה את המודעה שלך. פרסם את מודעתך באינטרנט, בפורומים של אוהבי חיות, בבלוגים לחיות מחמד וכו'. האינרנט הינו מקור המידע הנגיש והעדכני ביותר אשר ברשותך – נצל אותו. העבר את מודעתך בדואר האלקטרוני(מייל) ובקש עזרה בהפצת המודעה לכמה שיותר אנשים.
מה לכתוב במודעה
כותרת המודעה צריכה להיות "אבד"/"אבדה" ובגדול. אנשים המעוניינים לעזור מזהים מודעות אלו ומתקרבים כדי לקרוא את הפרטים. ציין במודעה את האזור בו נעלם הכלב ואת התאריך, את גזע הכלב ותאור כללי (צבע, גודל וגיל). אל תנדב מידע לגבי סימנים מיוחדים של הכלב. פרטים אלו עלולים לשמש אנשים אחרים שידרשו את הכלב וידעו לתאר את הפרטים שמסרתם. כשמישהו ימצא את הכלב ויבקש מכם פרטים תדע אתה לתת אותם. אנשים רבים כותבים שהכלב חולה וזקוק לטיפול תרופתי מתוך כוונה אולי להרתיע את מי שגנב את הכלב או לפנות אל מצפונו. לצערי אופי פנייה שכזו כבר לא כל כך עוזר מפני שאנשים הבינו את הרעיון. לא הנתון הזה יהיה זה שיגרום לגנב להחזיר את הכלב. מה שכן יכול לדרבן הוא הכרזה על מתן פרס כספי למוצא. עוד ניתן להוסיף שהכלב מסורס או שהכלבה מעוקרת. מי שגונב כלב גזעי במטרה לעשות ממנו כסף באמצעות הרבעה או המלטות יאבד את עינינו בחיה. ניתן להוסיף תמונה אבל הכי חשוב זה לציין את מספרי הטלפון בהם ניתן להשיג אותך. את המודעה צריך לתלות בכל אותם המקומות שהוזכרו בפתיחת המאמר. מספר רב ככל הניתן של מודעות יגביר את הסיכוי למציאת האבידה.
מודעות בעיתונים
פרסום מודעה בעיתון יומי הינה הוצאה כספית יקרה אשר מעטים הסיכויים שתעזור במציאת הכלב. פרסום יעיל יותר רצוי שיהיה במדורי החיות של המקומונים. מדורים אלו זוכים לרייטינג גבוה בקרב אוהבי חיות וישנו סיכוי שמי שמצא את כלבכם יחפש מודעה על האבידה.
מודעות נגדיות
אנשים אשר מחפשים את בעליהם של הכלב האובד, נוהגים לתלות מודעות המבשרות על מציאת האבידה. כאשר אתה מבחין במודעה התלויה על עמודים או עצים, גש וקרא בעיון את המודעה. יתכן שמדובר בעוד מודעה על אבידה אבל בהחלט יתכן שזו מודעה של מציאה. גם אם לא תמצא את כלבך יכול להיות שתוכל לעזור למישהו אחר שאיבד את כלבו. אתם הרי מכירים את ההרגשה.
עוזרים ל"ברק" לחזור הביתה
* ענוד לכלבך תגית על הקולר ובו רשום את מספר הטלפון שלך. אנשים שימצאו את כלבך, יסתכלו על מספר הטלפון שעל התגית ויתקשרו אליך. אם לא שמת תגית, תדאג שלכלב יהיה על הקולר את מספר הרישוי העירוני. מרפאות ווטרינריות רבות מספקות לכלב תגית עם מספרי הטלפון של המרפאה.
* שבב אלקטרוני – על פי החוק השבב האלקטרוני הינו בבחינת חובה ומוחדר לכלב בעת חיסון הכלבת. השבב הינו קפסולה זעירה עם מספר זיהוי המוחדרת באמצעות זריקה מתחת לעור. מספר השבב מדווח למרכז השבבים הארצי עם פרטי בעלי הכלב.
* תמונות – הקפד להחזיק ברשותך תמונות עדכניות של הכלב/כלבה. התמונות יעזרו לך להוכיח את בעלותך על הכלב וכן תוכל להוסיף את התמונה למודעה שתדפיס. אין טעם לשים תמונה של כלב בוגר מהתקופה בה היה גור…
אל תוותר וזכור: ככל שיותר אנשים/גורמים ידעו שכלבך אבד וככל שתפעל מהר יותר, כך יגדלו סיכוייך לאתר את כלבך האבוד. בהצלחה.
